פרויקטים
-
- כללי:
נושא המשפחה החד-הורית בקרב יהודי אתיופיה הוא נושא מרכזי, חשוב ואף כואב, עבור אנשי הקהילה האתיופית בישראל. משפחות חד הוריות נוצרות כתוצאה מפירוד או גירושין של בני הזוג. כמו כן גם בעקבות נטישת המשפחה או מוות של אחד ההורים. מספרן של משפחות אלו גדל באופן מיוחד בעקבות עליה בשיעור הגירושין בקרב העדה במהלך הסתגלות לחיים בישראל.
מטרות הפרויקט הן:
- לחזק ולהעצים את כוחן של האימהות החד הוריות.
- להרחיב את המודעות של האימהות החד הוריות לגבי תפקידן ומעמדן כאימהות חד הוריות.
- להקנות ידע על גיל התבגרות וההשלכות של זה על מערכת היחסים בין מתבגרים להורים.
- להסביר לאימהות מה הם מקורות התמיכה העומדים לרשותם ואיך ניתן לנצל זאת.
סטטוס הפרויקט נכון להיום:
לאחר שהפרויקט פעל במשך שלוש שנים, הפרויקט כרגע אינו פעיל עד לגיוס המימון להפעילו מחדש.
-
- כללי:
השנים הראשונות בחייו של הילד מהוות תקופה מכרעת להתפתחותו, על כן יש חשיבות גדולה להתערבות מוקדמת בגיל הרך המותאמת לצרכיו בפרט. עובדה זו נכונה לכל ילד אך היא מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר באוכלסיית הילדים יוצאי אתיופיה, כאשר מלבד הצרכים הכלליים יש לקחת בחשבון את השונות התרבותית של הורים וילדיהם. בנוסף, ילדים יוצאי אתיופיה בגלאים 0-3 לא זוכים להגיע למסגרות של מעון או כל מסגרת כל שהיא, הם מבלים את רוב זמנם בבית עם האימהות. כמו כן יש ממצאים המעידים על כך כי להורים אתיופים אין את הכלים הנדרשים על מנת לספק את הצרכים החינוכיים להתפתחות הילד.
בשנים הראשונות בהן פעל הפרויקט, הגיעו מדריכות מטעם עמותת היווט, בכל שבוע לביתן של למעלה מ-50 משפחות אתיופיות בעיר במטרה להעצים את כוחה של האם כמחנכת וסוכנת שינוי לתינוקה; להגביר את מעורבות האבות בתהליך התפתחות הילד; לסייע להתפתחותו התקינה של התינוק.
סטטוס הפרויקט נכון להיום:
כיום עמותת היווט עובדת על הוצאת חוברת וסרטוני הסברה להורים אשר יופקו על ידי העמותה בהשתתפות בני הקהילה ויופצו לאחר מכן על ידה.
-
- כללי:
בחיפה מתגוררות כיום- כ-800 משפחות יוצאות אתיופיה. העולים מתגוררים בחמש שכונות בחיפה: שכונת נווה- פז (חליסה), שכונת נווה יוסף, מערב חיפה, הדר וקריית- חיים. רוב העולים התיישבו בשכונת חליסה והדר. בשכונות אלו מתגוררים יותר מ-300 ילדים. לפי סקר צרכים שהעמותה ערכה בקרב המשפחות הללו נתגלה כי ישנו ביקוש רב לסיוע לילדים במתן שיעורי עזר וכמו כן ישנו צורך אמיתי בהדרכת ההורים. ההורים זקוקים להדרכה בסיסית ביותר בנושא טיפול בילדים, הכרת התרבות הישראלית, הבנת השפה, ובנוסף, הם זקוקים להדרכה לגבי כיצד ללמד את הילדים בבית, ואיך להיות מעורבים בחינוכם.
לאחר מאמצים רבים, עמותת היווט פתחה מועדונית העשרה ותגבור במטרה:
- לסייע לילדים בשיעורי עזר באנגלית, מתמטיקה, עברית וכו.
- להעביר פעילויות חברתיות לחניכים לשם העשרה.
- לחזק את יכולות ההורים - על ידי פעילות העשרה בנושאי תרבות שהסטודנטים החונכים מעבירים.
- חונכות אישיות של כל ילד על ידי סטודנט חונך אשר מנסה לאתר בעיות אישיות המהוות מכשול לתלמיד בלימודיו.
סטטוס הפרויקט נכון להיום:
כיום עמותת היווט עובדת מול עיריית חיפה למציאת מבנה הולם להפעלת המועדונית.
-
- כללי:
המספר ההולך וגדל של בני נוער יוצאי אתיופיה בסיכון מהווה פצצת זמן חברתית מתקתקת. במהלך שנות ההתבגרות של בני הנוער יוצאי אתיופיה, בין הגילאים 13-18, מספר הולך וגדל מבני הנוער נכנס לקטגוריה של 'בני נוער בסיכון' - נוער שנמצא בסכנה מוחשית לנשירה ממערכת החינוך, השתתפות בפעילות עבריניית, שימוש בסמים ואלכוהול והשתרכות בשולי החברה הישראלית.
הקהילה האתיופית ובכללה עמותת היווט זיהו שמצב בני הנוער בהווה ועתידם הלוט בערפל, הינם נקודה שבר קריטית. על מנת לקרב את בני הנוער שנמצא בשולי החברה הישראלית, יש להשיט יד ולסייע לבני הנוער ולעזור להם להכנס למסגרת חברתית חיובית חלופית. עמותת היווט חברה לפרויקט הלאומי למען יוצאי אתיופיה בהפעלת חמישה מרכזי נוער.
המרכז פועל כמועדון נוער במשך חמישה ימים בשבוע בין השעות 15:00 - 23:00. כל מועדון מופעל ע'י רכז נוער, מדריכי נוער, מתנדבים מבוגרים ומלווים בהדרכה מתמדת. רכז המועדון אחראי הן להפעלת בני הנוער והן להפעלת המתנדבים, בסיוע מנהלת הפרויקט ורכז מתנדבים שיגוייס בהמשך.
המרכז משמש כבית חם לבני הנוער וצוות המועדון מספק אוזן קשבת לבני הנוער ולצורכיהם במטרה לעודד אותם לבנות עתיד טוב יותר לעצמם.
בשעות הפעילות בני הנוער נהנים משימוש לצורכי העשרה והנאה בחדרי מחשבים
וכן ממגוון רחב מאד של חוגים: כדורגל, כדורסל, היפ-הופ, תיאטרון, נגינה, שירה, איגרוף, אומנות, טניס, קט-רגל, ג'אגלינג, אירובי, שחייה וחוג אתגרים.
המדריכים מארגנים פעילויות חוייתיות שמטרתן ליצור גיבוש חברתי והעשרה,
ימי כיף, טיולים וסדנאות.
כיום פועלים שלושה מרכזי נוער של היווט: קרית ביאליק, קרית ים וקרית מוצקין, ובהם משתתפים כ-400 חניכים.
- כללי:
עמותת היווט מקדמת את שילובם של יוצאי אתיופיה תוך התמקדות בחינוך, מתוך התובנה, שאם לא יהיה מענה לקשיי ההשתלבות בתחום החינוך, השתלבותם של יוצאי אתיופיה לעולם לא תהיה שלמה. העמותה פועלת באמצעות פעילות של סנגור מול מקבלי ההחלטות והגופים הפועלים בתחום ברמה המקומית והארצית, העצמת פעילי הקהילה וייזום פעילויות שמטרתן מתן מענה לבעיות הקהילה בחיי היומיום.
הצלחות העמותה: ייצוג הולם של צרכי הקהילה במסגרת תת ועדה של שותפות חיפה-בוסטון. ריקי טגבה, מנהלת עמותת היווט, ושאר נציגי הקהילה צרכי הקהילה, הצליחו להשפיע על הועדה כך שנבנתה תוכנית הוליסטית לטיפול במכלול צרכי הקהילה באזור חיפה (תוכנית שילובים) אשר נכתבה על ידי ריקי והנציגים האתיופיים בועדה. השתתפות בקואליציית 'יחדיו' שמטרתה להשפיע על קידום מדיניות לטיפול בבעיית האלימות במשפחה האתיופית. נציגי הקואליציה השתתפו בועדות שונות בכנסת, בכללן: הועדה למעמד האשה וועדה בין משרדית במטרה לטפל ולהקצות כוח אדם לטיפול באלימות. בנוסף, הקואליציה ארגנה ימי עיון בנושא והסברה בקרב הקהילה. ייזום מאבקים ציבוריים נגד גזענות בתי ספר באזור שלא רצו לקבל תלמידים אתיופיים. ייעוץ וסיוע למשפחות שמערכת החינוך בחיפה רצתה להוציא את ילדיהן מבתי ספר טובים בעיר ולהעבירם לבתי ספר לא טובים. הקמה של ועד יוצאי אתיופיה בקרית ביאליק המייצג את הקהילה האתיופית מול הרשות המקומית, בתי הספר, הפרויקטים שמופעלים לקהילה ומעודד מעורבות גדולה של הקהילה בעיר. בנוסף לכך, הועד לוקח חלק פעיל בועדות ההיגוי בעיריה ומעורב בתחום החברתי והחינוכי של הקהילה בעיר. השתתפות של למעלה מ- 300 משפחות בסדנאות העצמה שמטרתן לתת כלים וידע להורים בנושאי חינוך ותעסוקה ולחזק את היכולות הקיימות של ההורים. סטטוס הפרויקט נכון להיום: כיום פועלת העמותה לקידום הקמת ועדי הורים בשלוש קריות בשנה הקרובה; העברת שבע סדנאות להעצמת הורים, חיזוק יכולות קיימות והקניית כלים בנושאי חינוך; העצמת פעילי שכונות.
-
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
